למה דווקא כשילד מפחד מכלב, יש לנו הזדמנות ללמד אותו את השיעור הכי חשוב בחיים?

"מה אתה מפחד? תראה איזה חמוד הוא!" 🐕

כשהכלב שלי מרגיש סכנה, חוסר נוחות או איום, הוא לא מתבייש.

הוא לא מנסה להיות "מנומס" או להתנהג כאילו הכל בסדר.

הוא ישמור על מרחק, יזקוף את האוזניים, יסמור את הפרווה, או יסוג אחורה.

הוא סומך על האינסטינקט שלו ב-100%. הוא יודע שהגוף שלו מגן עליו. 🐾

אבל מה קורה כשילד פוגש כלב ברחוב או בגינה ונתקף פחד?

הרבה פעמים, מתוך רצון טוב להרגיע ולעזור לו להתגבר, המילים הראשונות שיוצאות לנו מהפה הן:

•⁠ ⁠"אין לך ממה לפחד!"

•⁠ ⁠"תראה איזה קטן וחמוד הוא, הוא לא עושה כלום"

•⁠ ⁠"אל תפחד, תתקרב" מה הילד שומע ברגע הזה?

בלי שהתכווננו, המסר שעובר אליו הוא:

"הדופק המהיר שלך טועה. תתעלם מהבטן המתכווצת שלך. אל תסמוך על מה שהגוף שלך מרגיש."

כשאנחנו מנמיכים את התחושה של הילד או מבטלים את הפחד שלו, אנחנו מלמדים אותו להשתיק את האינטואיציה שלו. אבל הפחד וההתכווצות של הגוף הם לא עונש, הם מנגנון ההגנה הטבעי והכי מדויק שלו.

🌿 אז איך מתווכחים פחד מכלב בצורה מעצימה?

1.⁠ ⁠תוקף לתחושות שבגוף קודם כל:

"אני יודעת שהלב שלך דופק מהר ושאתה מרגיש לא בנוח. זה בסדר גמור, הגוף שלך מזהה משהו חדש שאתה לא מכיר."

2.⁠ ⁠למידה מבעל החיים:

הכלב עצמו מלמד אותנו שזה בסדר לשמור על מרחק! אפשר לומר לילד: "תראה, גם הכלב לא מכיר אותנו. גם הוא מקשיב לגוף שלו. אנחנו לא חייבים להתקרב."

3.⁠ ⁠החזרת השליטה לילד:

כשילד יודע שמותר לו לסגת, שמותר לו לומר "לא מתאים לי להתקרב כרגע", הוא מפסיק להרגיש חסר אונים. רק מתוך הביטחון הזה, הרגיעה והסקרנות יכולות לעלות. התפקיד שלנו כהורים ומטפלים הוא לא לבטל את הפחד של הילדים שלנו, אלא ללמד אותם להקשיב לאותות של הגוף שלהם, לכבד את הקצב שלהם, ולדעת שהאינטואיציה שלהם היא המצפן הכי אמין שלהם.

💬 ספרו לי: איך הילדים שלכם מגיבים כשהם פוגשים בעל חיים ברחוב? והאם האינסטינקט שלכם, הוא להרגיע, או לתת מקום? רויה קיסר גז | סופרת, מטפלת רגשית בנוכחות בעלי חיים ומדריכת הורים.